הקול שלו היה בעל אינטונציה חמאתית, כמו של סוחר שכבר מעריך תועלת. נטשה, נבוכה, נבהלה, לחייה הבזיקו בסומק בהיר: "כן, אנחנו כלומר אני הוקלט לשעתיים אה" היא הורידה את מבטה מתחת לעינו מהמחשבות המוזרות האלה. הוא השאיר את הכסף? "כן, אנשים" הגבתי ופניתי אליה. הוא עזב, אבל זרק לנו אלף דולר.… ליודמילה חייכה די יפה, עומדת בנעליים אחת, אחרי הכל, מדליפה "שמנת" בין <a href=https://iampurple.co.il/>https://iampurple.co.il/</a>